סיפורים אישיים של יהודי סוצ'בה והסביבה
סיפורו של ישראל כ"ץ ז"ל

שמי ישראל כ"ץ, נולדתי בשנת 1927 בבורדוז'ני, בן למשה בן אבא ולקניה בת מרדכי. גרנו ברחוב הראשי עם שני אחי ושלוש אחיותי. להורים היתה חנות לכלי בית וחרס וממנה התפרנסנו יפה, עד שבשנת 1941 גורשנו יחד עם כל יהודי העיירה לטרנסניסטריה. אחרי תלאות בדרך - אטאקי, מוגילב - הגענו ללוצ'ינץ, שם נפטרו הורי, אחי חיים כ"ץ וסבא מרדכי.














ישראל כץ ז"ל

אני אישית הגעתי ב 1944 לבית היתומים במוגילב ומשם הוחזרנו לרומניה ושהיתי תקופה קצרה אצל משפחת מרקוס בפיאטרה ניאמץ. שם אספו אותנו ועלינו ארצה עם "ילדי שרגא" (שרגא היה שליח הג'וינט). תחילה באונייה הטורקית "קזבק" לאיסטנבול ואחר כך ברכבת דרך סוריה ולבנון לארץ ישראל.
בארץ נקלטתי בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. אחי יוסף ואחיותי ציפורה, איטה ומלכה עלו גם הם לישראל מספר שנים לאחר מכן.
התחתנתי בשנת 1952 עם הילדה גם היא מבורדוז'ני, בת יחידה למשפחת קופרו, סוחרים בעלי חנות מכולת ומסחר בבהמות. משפחת קופרו הוגלתה גם היא ללוצ'ינץ שבטרנסניסטריה. אבי המשפחה גרשון נשלח לעבודת כפייה לטולצ'ין ושם עבד בהפקת כבול. לאחר השחרור על ידי הצבא האדום גויס גרשון ונשלח לעבודת שיקום ברוסיה בעיר מוסז.
יתר משפחת קופרו נתקעו בדרך הביתה בבריצ'ן שבבסרביה. רק לאחר שנה יחד עם גרשון שהשתחרר בינתיים מרוסיה, חזרו לבורדוז'ני, המשיכו במסחר בבקר ועלו ארצה ב 1951, וכאן הילדה המשיכה בלימודיה בבית הספר התיכון החקלאי "עיינות" עד לנישואיה.

הערת המערכת: ישראל כ"ץ נפטר בשנת 2005 לאחר כתיבת סיפורו. יהי זכרו ברוך.