אלה שהיו עמנו ואינם עוד
יעקב (ז'קי) ואריקה שטרומינגר ז"ל
על יעקב (ז'קי) ואריקה שטרומינגר ז"ל (כתב מאיר קוסטינר)
את
יעקב הכרתי כשהורי עברו דירה לרח' פטרו ררש. בשכנות קרובה, בבית השלישי,
גרו סבו וסבתו ויעקב בילה אצלם רוב הזמן. בינינו היתה תחרות לבנות דגמי
סירות - מי בנה סירה יפה יותר. חומר הגלם לבניית הסירות היה קרשים מארגזי
סוכר שהיינו משיגים מחנויות המכולת. ביחד גם שיחקנו מחבואים ליד האטליזים
(פלייש קליטלך) שהיו מול ביתנו. בטרנסניסטריה נפרדו דרכינו אבל אחרי
המלחמה נפגשנו שוב. למדנו יחד באותה כיתה בבית הספר התיכון היהודי. גם
בתנועה, קן הנוער הציוני בשוץ, היינו ביחד. יעקב היה חבר בקבוצת הבחורים
"כרמל". באותו קן בקבוצת הבנות היתה חברה בקבוצת אבא ברדיצ'ב אריקה ווגנר
אותה יעקב נשא כעבור שנים לאישה. אחרי הלימודים בתיכון למד יעקב בבית הספר
החקלאי קולטורה בבוקרשט. אחרי חיסול התנועה הציונית ברומניה חזר יעקב
לשוץ, התקדם יפה בעבודה והגיע לתפקיד בכיר במערכת המסחר הממלכתית בשוץ.
יעקב היה בעל ידע נרחב בתחומים רבים. בינתיים הפכנו למשפחות כל אחת עם
ילד, המשכנו להיפגש ולבלות ביחד. מקום מפגש קבוע היה בגן העירוני כאשר
האמהות יצאו עם הילדים לטייל. יעקב, אריקה ובנם אחים עלו ארצה בשנת 1960
ולאחר חבלי הקליטה הרגילים הסתדרו יפה. יעקב המשיך גם להתעסק עם התחביבים
שלו: האזנה למוזיקה קלסית והרכבת רשת רכבות ממיניאטורות אמיתיות ולא
מקרשים של תיבות סוכר. אריקה המשיכה לפתח את הכנסת האורחים המסורתית שלה.
חברותנו נמשכה עד שמחלות אכזריות קטלו את שניהם. יהי זכרם ברוך.
|
